האם מורה יכול להצטרף לקרן השתלמות רגילה?

האם מורה מחויב להצטרף לקרן השתלמות ייעודית?

בניגוד למה שרבים חושבים, אין חובה למורה להצטרף לקרן השתלמות ייעודית למורים. כל מורה שמועסק על ידי משרד החינוך או גוף ציבורי אחר שמעסיק עובדי הוראה יכול לבחור לאיזו קרן השתלמות להצטרף – בין אם זו קרן השתלמות רגילה ובין אם זו קרן השתלמות ייעודית לעובדי הוראה. האחריות על פתיחת קרן השתלמות חלה על המורה עצמו, והמעסיק אינו מחויב לבצע הפקדות אם העובד לא פתח קרן בעצמו.

המשמעות היא שמורה חדש, למשל, יכול להחליט שהוא מעוניין בקרן השתלמות רגילה, שאינה קשורה באופן ישיר למערכת החינוך, וליהנות מהתנאים המוצעים בקרנות כלליות. מנגד, הוא יכול לבחור בקרן השתלמות ייעודית למורים, שמיועדת לא רק לחיסכון אלא גם למימון שנת שבתון.

קרן השתלמות ייעודית למורים – מה היתרון?

קרן השתלמות ייעודית למורים היא למעשה קרן שמיועדת למטרה כפולה: גם חיסכון לטווח הבינוני וגם יציאה לשנת שבתון. הקרן הזו מנוהלת על ידי גופים שמיועדים במיוחד לעובדי הוראה ומאפשרת למורים לצבור זכאות ליציאה לשנת שבתון, שבה הם יכולים להקדיש את זמנם ללימודים והשתלמויות מקצועיות.

שיעור ההפקדות בקרן השתלמות ייעודית הוא גבוה יותר מאשר בקרן רגילה:

• המעסיק מפקיד 8.4% מהשכר.
• העובד מפקיד 4.2% מהשכר.

למעשה, קרן זו מאפשרת למורה לחסוך סכומים גבוהים יחסית תוך זמן קצר, כשהיתרון הגדול ביותר שלה הוא הזכאות לשנת שבתון. במהלך שנת השבתון, הכספים שנצברו בקרן משמשים את המורה למימון שכר לימוד, מענקים חודשיים ואף זכויות פנסיוניות.

אבל האם זה באמת משתלם לכל אחד? לא בהכרח. לא כל מורה מתכנן לצאת לשנת שבתון, ולכן למי שמעדיף חיסכון נזיל עם גמישות מקסימלית, ייתכן שקרן השתלמות רגילה תהיה פתרון טוב יותר.

מהי קרן השתלמות רגילה ולמי היא מתאימה?

קרן השתלמות רגילה היא קרן השתלמות שאינה ייעודית למורים, כלומר, היא לא מזכה אותם בזכויות לשנת שבתון. מדובר בקרן חיסכון לטווח הבינוני, בדיוק כמו קרנות ההשתלמות של כלל העובדים במשק.

שיעור ההפקדות בקרן רגילה נמוך יותר בהשוואה לקרן הייעודית למורים:

• המעסיק מפקיד 7.5% מהשכר.
• העובד מפקיד 2.5% מהשכר.

המטרה של קרן זו היא אך ורק חיסכון, ולכן היא מתאימה יותר למורים שרוצים לחסוך כסף ולמשוך אותו בעתיד ללא קשר לזכאות לשנת שבתון.

דוגמה להבדל בין שתי הקרנות:

נניח ששכרו של מורה עומד על 10,000 ₪ בחודש. אם יבחר בקרן השתלמות ייעודית, הוא יפקיד 420 ₪ והמעסיק יפקיד 840 ₪. כלומר, בסך הכול יופקדו בכל חודש 1,260 ₪ לקרן.

אם יבחר בקרן השתלמות רגילה, הוא יפקיד 250 ₪ והמעסיק יפקיד 750 ₪. כלומר, בסך הכול יופקדו 1,000 ₪ לקרן.

המשמעות היא שבקרן הייעודית החיסכון גדל בקצב מהיר יותר, אך בתמורה המורה מחויב לתנאים הנלווים, כמו השימוש בכסף לשנת שבתון. בקרן הרגילה, לעומת זאת, החיסכון גמיש יותר, ואין מחויבות לשום מסלול השתלמות.

האם אפשר להחליף בין קרן השתלמות ייעודית לקרן רגילה?

מורה שכבר בחר בקרן השתלמות ייעודית ומעוניין לעבור לקרן רגילה יכול לבצע מעבר, אבל חשוב להבין שהמעבר ישפיע על הזכאות לשנת שבתון. כלומר, אם מורה התחיל לחסוך בקרן הייעודית במשך חמש שנים ולאחר מכן עבר לקרן רגילה, הוא לא יוכל להשתמש בכספים שנצברו בקרן הישנה למימון שבתון.

לעומת זאת, מעבר מקרן רגילה לקרן ייעודית אפשרי, אבל הכספים שנצברו בקרן הרגילה לא ייחשבו לזכאות לשנת שבתון. לכן, למורים שמתחילים בקרן רגילה ואז מחליטים שהם רוצים לצבור ותק לשנת שבתון, המעבר עלול להיות לא משתלם.

האם ניתן להפריש לקרן השתלמות קיימת מעבודה קודמת?

כן, מורה שכבר יש לו קרן השתלמות רגילה מעבודה קודמת יכול להמשיך להפקיד אליה גם במסגרת עבודתו בהוראה. במקרה כזה, יש צורך לבחור באפשרות של קרן השתלמות רגילה (לא ייעודית) ולהעביר אישור הצטרפות מקרן ההשתלמות הקיימת יחד עם טופס נש"מ נספח א'4 לגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך.

אז איזו קרן השתלמות כדאי למורה לבחור?

הבחירה בין קרן השתלמות ייעודית לקרן רגילה תלויה במטרות האישיות של המורה. אם המטרה היא לצאת לשנת שבתון בעתיד וליהנות מהשתלמות מקצועית עם תמיכה כספית, קרן השתלמות ייעודית היא הבחירה הנכונה. עם זאת, אם המורה רוצה חיסכון גמיש יותר בלי התחייבות למסלול שבתון, קרן השתלמות רגילה תהיה עדיפה.