אחוז הפרשה לפנסיה

החל מינואר 2017, סך ההפרשה לפנסיה של עובד עומד על 18.5% משכרו. סכום זה מתחלק בין העובד למעסיק: 6% מגיעים ממשכורתו של העובד, ואילו 12.5% הנותרים הם באחריות המעסיק. 12.5% אלו מתחלקים עוד יותר, כאשר 6.5% מיועדים למרכיב התגמולים של העובד ו-6% לרכיב הפנסיה.

אחוז הפרשה לפנסיה

תוכן עניינים

    מהו החוק?

    מאז 2008 החוק הישראלי מחייב ביטוח פנסיוני לכל עובד. ביטוח זה ממומן באמצעות הפקדות הן מהעובד והן מהמעסיק. המהות של תרומות אלו טמונה בהבטחת יציבות פיננסית לעובדים לאחר פרישה, תוך הבטחת זרם הכנסה קבוע בשנותיהם המאוחרות. עם זאת, עובדי שירות המדינה זכאים לשיעורי הפקדה גבוהים עוד יותר החל מיולי 2015, המשקפים את המבנים המגוונים במגזרי תעסוקה שונים.

    אחוז הפרשה לפנסיה לפי סוגי עובדים

    עובדים זרים: מעסיקים של עובדים זרים בתחומים שבהם קופות הגמל אינן מתירות ביטוח פנסיוני יפקידו כספי פנסיה לתוכניות חיסכון או הפקדות ייעודיות, שישוחררו עם סיום העסקה. רק תגמולי המעביד ורכיב הפיצויים מתבטלים במקרה זה.

    עובדי בניין וטכנולוגיה ייחודית: מעסיקים במגזרים אלו מפקידים כספי פנסיה בחשבון נפרד בבנק מזרחי טפחות.

    עובדים פלסטינים: עובדים פלסטינים בישראל זכאים להפרשות לפנסיה בדומה לעובדים ישראלים. המעסיקים משלמים הן את חלקו של המעסיק והן של העובד בביטוח הפנסיוני. על המתגוררים בישראל במסגרת איחוד משפחות חל כלל "ביצועים משוערים" אם אף קרן לא מבטחת עובדים אלו, המחייב את המעסיקים לשלם פיצויים השווים למה שהם היו מפרישים.

    חישוב אחוז הפרשה לפנסיה

    הפקדות החובה מחושבות לפי ברוטו שכר הבסיס של העובד או השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך מביניהם. עם זאת, אם הסכם עבודה קובע אחרת, ההפקדות יכולות להתבסס על שכר גבוה יותר, כמו השכר המלא כולל הטבות. גמישות זו מאפשרת תכנון פיננסי מותאם אישית המותאם לנסיבות האישיות.

    האם ניתן להוריד את אחוזי ההפרשה לפנסיה?

    היבט חשוב בהפרשות לפנסיה בישראל הוא אי-וויתור של זכויות אלו. עובדים אינם יכולים לוותר על זכותם לביטוח פנסיוני, ואף לא למנוע ניכויים ממשכורתם בגין הפרשות לפנסיה. כלל זה מבטיח חיסכון פנסיוני ללא הפרעה, שמירה על עתידו הכלכלי של העובד.

    הסדרים עבור הפרשה לפי האחוז לפנסיה

    במקומות עבודה עם הסדרי פנסיה נוחים, על המעסיקים להפריש לפי תנאים אלה אם הם מועילים יותר מההפרשות המקובלות. זה מבטיח שהעובדים יקבלו את ההטבות הפיננסיות הטובות ביותר מהעסקתם.

    זכאות לקבלת אחוז הפרשה לפנסיות

    הזכאות להפקדות לפנסיה בישראל משתנה בהתאם לגיל ולמצב התעסוקתי. גברים זכאים בגיל 21, ונשים בגיל 20. בנוסף, עובדים שהגיעו לגיל פרישת חובה (67 לשני המינים) וממשיכים לעבוד עדיין זכאים להפקדות לפנסיה. זה כולל עובדים חדשים שנקלטו לאחר גיל פרישת חובה בתנאים מסוימים, כגון פרישה קודמת או אבטלה.

    עיתוי הפקדות לפי אחוזי ההפרשה לפנסיות

    העיתוי שבו עובד זכאי להפקדות לפנסיה תלוי במצבו הביטוחי הקודם. אם כבר היו מבוטחים לפני תחילת עבודה חדשה, הם זכאים להפקדות מהיום הראשון. עם זאת, אם יש פקיעה בביטוח הפנסיוני שלהם, עלולה לחול תקופת המתנה. תקופה זו יכולה להיות שישה חודשים, ולאחר מכן המעסיק מתחיל להפקיד לקצבה.

    אחוז הפרשה לפנסיה להוכחת הביטוח

    עובדים יכולים להפגין ביטוח פנסיוני פעיל על ידי הצגת דוחות עדכניים מקרן הפנסיה או המנהל שלהם, המציגים את ההפקדות השוטפות. זה מסייע בביסוס זכאותם לדמי מעסיק מתחילת העסקתם.

    חובת המעסיק להפרשה

    על המעסיקים מוטלת האחריות לברר לגבי הסדרי הפנסיה של עובד חדש. בירור זה, שיכול להיות בעל פה או בכתב, מסייע בתיעוד והקמת תכנית התרומות הנכונה עבור העובד.

    אחוז הפנסיה וההפרשה לעובד שלא היה מבוטח בעבר

    במקרים בהם עובד לא היה מבוטח בעבר, הוא זכאי לביטוח פנסיוני רק לאחר חצי שנה באותו מקום עבודה. עם זאת, קיימים חריגים, כגון בהסכמים קיבוציים או חוזים אישיים שעשויים לקבוע זכאות מוקדמת יותר.

    מימוש הזכויות אחרי הפרשה

    תהליך מימוש הזכויות הפנסיוניות תלוי במצב הביטוח הפנסיוני הקודם של העובד:

    • לעובדים ללא ביטוח פנסיוני קודם: אם לעובד לא היה ביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו הנוכחית, זכותו להפקדות לפנסיה מהמעסיק החדש מתחילה לאחר שישה חודשי עבודה.
    • לעובדים בעלי ביטוח פנסיוני קודם: מי שהיה להם ביטוח פנסיוני לפני עבודתו הנוכחית זכאי להפקדות לפנסיה מהמעסיק החדש החל מהיום הראשון לעבודה. עם זאת, הכספים בפועל יופרשו לאחר שלושה חודשי עבודה, או בתום שנת המס (המוקדם מביניהם), לרבות הפרשות רטרואקטיביות מתחילת העסקה.

    האחריות וההגבלות של המעסיק

    חל איסור על המעסיק לגבות כל תשלום מהעובד בגין טיפול בביטוח הפנסיוני, כגון פתיחת תיקים או דמי ניהול. בדומה, הגוף המוסדי המנהל את הביטוח הפנסיוני אינו יכול לגבות מהעובד כסף מלבד דמי ניהול, עליהם חלה תקרה.